ימי החנוכה
שמונה ימים בהם אנו חוגגים , מדליקים נרות אומרים הלל בשבח והודיה לאלוקים על הנס שהיה בתקופת המכבים ימי החנוכה אינם חג מהתורה, אך חכמים תקנו אותם כימי הלל ושמחה, שבח והודיה מצוה מדרבנן להדליק הנרות שמונת ימים כפי שיבואר בהמשך נס חנוכהמלחמת תרבות ישראל בתרבות יווןהתקופה בה ארע נס חנוכה היתה בזמן בית המקדש השני, כמאתים שנה לאחר בניתו.(לפני 2100-2200 שנה) בשנים שלפני כן שלטה האימפריה היוונית על כל העולם המיושב. תרבותה של יון נחשבה כמתקדמת ונאורה ביותר (התרבות ההלניסטית). במרכזה עמדו - הערצת הגוף, הכח והיופי וטיפוחם, בתערובת עם עבודת אלילים (המיתולוגיה היונית). כמו כן התמקדות בחכמה ופילוסופיה, בלי כל התיחסות לאישיות ולמוסריות. היוונים החדירו את תרבותם לכל המקומות ששלטו בהם, וכך הפכה התרבות היוונית לתרבות השלטת. גם כאשר התפוררה הממלכה היוונית למלכויות קטנות יותר, נשארה תרבות יוון התרבות השלטת. המקום היחיד שבו לא הצליחה התרבות היוונית לשלוט היה בארץ ישראל. היו אמנם יהודים שהלכו בדרך יוון, ה"מתיוונים" שבחרו לנטוש את דרך אבותיהם וללכת אחר היופי והכח, אולם העם בכללותו דבק באמונה היהודית. דביקות זו עוררה את חמתם של שליטי הארץ (שהיו אז מלכי סוריה). הם היו מוכנים להעניק לתושבים שלטון אוטונומי, אך לא הסכימו לעצמאות רוחנית. גזרות היווניםכאשר ראו כי לא תצלח תכניתם בדרכי נעם, החלו במסע של גזרות המכוונות נגד היהדות. תחילה גזרו על שלש מצוות בסיסיות ואסרו לקיימן. שמירת שבת, קידוש החודש - שהוא הבסיס לקביעת כל מועדי השנה, וברית מילה. כאשר היהודים המשיכו בעקשנות לקיים מצוות אלו, התרחבו הגזרות, והיוונים מנעו מהיהודים כל אפשרות לחיות לפי אמונתם. יחד עם זה השתלטו על בית המקדש, העמידו בו פסל, וחללו כל דבר קדוש שמצאו בו. המעטים אשר עמד להם כוחם לשמור על קיום המצוות, ברחו מירושלים למערות בהרים, וגם שם רדפום היוונים כדי להכריחם להשתחוות לפסל ולעבור על אמונתם.
מלחמת החשמונאיםאז קם מתתיהו הכהן הגדול מכפר מודיעין ממשפחת חשמונאי והכריז מלחמה על היוונים. מלחמה על קיום המצוות ועצמאות רוחנית - "מי לה' אלי!" מתתיהו וחמשת בניו, עם עוד אנשים בודדים, הם שהחלו במלחמה נגד צבאותיהם החמושים והמצוידים של היוונים. בשלב הראשון היו בסך הכל שלשה עשר לוחמים. הם יצאו למלחמה בכוחותיהם הרוחניים, כח מסירות הנפש, כח התפילה וכח התורה. והקב"ה ריחם עליהם ועזרם בדרכי נס, לגבור על צבאות היוונים ולהוציאם מירושלים ומבית המקדש.היום בו שבו ונכנסו לבית המקדש, היה יום כ"ה בכסלו. בבית המקדש היו פסלי הגויים, והכהנים ניקוהו וטהרוהו, אולם כאשר רצו לחדש את מצות הדלקת הנר במנורת בית המקדש, לא מצאו שמן זית טהור, היה כפר קטן שלא נפגע על ידי היוונים, ואולם עד קבלת השמן היו צריכים לחכות שמונה ימים. לא ניתן לשער מה רב היה הצער על כך שאין אפשרות לחדש את המצוה היקרה ויש להמתין זמן כה רב. והנה עשה עמהם הקב"ה נס נוסף. כלי קטן של שמן, סגור בחותמו של כהן גדול (באופן שניכר שלא נגעה בו יד), נמצא במקום סתר. השמן שבכלי היה בו די כדי להדליק את המנורה יום אחד. אולם משנעשתה ההדלקה בקדושה ובטהרה, דלק השמן המועט במשך שמונה ימים, עד קבלת שמן טהור אחר. על הנס הזה, של נרות המנורה שדלקו שמונה ימים, ועל כל ניסי ההצלה של אותו זמן, תיקנו חכמינו ז"ל שהיו באותו דור, שמונה ימים של הלל והודיה לה' ופרסום הנס לדורות. ימים אלו מתחילים בכ"ה בכסלו ושמם חנוכה. (חנו-כה, חנו=הגיעו למנוחה. כה=ביום כ"ה. סיבה נוספת לשם זה: בימים אלו עשו חנוכת הבית לבית המקדש אחרי טהרתו.) פרסום הנס מתבצע ע"י הדלקת הנרות בכל שנה בחנוכיה, והצבת החנוכיה במקום שעוברים ושבים רואים אותה, כדי להזכיר את הנס שנעשה אז לאבותינו בהדלקת השמן במנורת המקדש. [באותה תקופה נעשו לאבותינו עוד ניסים רבים נוספים. (אפשר לעיין בקיצור שולחן ערוך או בספר "התודעה" של הרב אליהו כי טוב.)] מצוות החנוכהא. הדלקת הנרות בכל ערב לפרסום הנס. (ההלכות תפורטנה לקמן) ב. קריאת "הלל" בתפילה בכל יום, ותוספת הודיה באמירת "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון. ג. בימי החנוכה אין צמים ואין מספידים.הדלקת נר חנוכהא. כולם חייבים בהדלקת נר חנוכה, גברים, נשים וילדים (המבינים את משמעות המצוה). ב. למנהג הספרדים - בכל בית מדליק את הנרות ראש המשפחה בלבד, ואשתו וילדיו נוכחים בהדלקה, עונים "אמן" על ברכותיו, ויוצאים ידי חובה. למנהג האשכנזים - מדליק האב וגם כל אחד מהבנים. ג. אשה המתגוררת לבדה, חייבת להדליק נר חנוכה (גם אם יש לה בנים קטנים והם מדליקים). ד. החנוכיה צריכה להיות נקיה ויפה, ולא מחרס או מחומר דומה שנעשה מאוס ע"י השעווה הנוטפת עליו כבר אחרי הדלקה אחת. ה. החנוכיה צריכה להיות ישרה, וכל הנרות שבה בגובה שווה, פרט ל"שמש". ו. הנרות יהיו קרובים זה לזה, אך לא יותר מדי כדי שלא יתחברו לאחד ולא ימסו זה מזה. ז. המצוה המובחרת ביותר - להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס, ואורו צלול. אם אין שמן זית, ידליק בשמן אחר, ואם לא - ידליק בנרות. ח. המצוה היא שהנר ידלק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. לכן מי שמדליק בנרות ישים לב לקנות נרות גדולים מספיק. (יש "נרות חנוכה" שאינם מספיק גדולים. אפשר להשתמש ב"נרות שבת" רגילים.) ט. מדליקים בלילה הראשון נר אחד, בלילה השני שני נרות, וכן הלאה מוסיפים נר בכל לילה. ברכות הדלקת נר חנוכהביום הראשון מברכים שלש ברכות. "ברוך... אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה". "ברוך... שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה." "ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה." בשאר הימים לא מברכים שהחינואלרח שמסיימים להגיד את הברכות מדלקים את הנרות עם השמש ואומרים הנרות הללו "הנרות הללו אנו מדליקים על הניסים ועל הנפלאות על התשועות ועל הנחמות שעשית לאבותינו בימיםההם בזמן הזה. על ידי כהניך הקדושים וכל מצוות שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות ולהלל על לשמך הגדול על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתיך לאחר מכן אומרים מעוז צור ויש המהדרים ומסיפים פרקי תהילים ופיוטים נוספים לאחר הברכות מדליקים את הנרות לפי הסדר הבא: בלילה הראשון הנר היחיד נמצא בצד ימין. מהלילה השני והלאה, מוסיפים נר נוסף לצידו השמאלי, והמדליק מתחיל מהנר הנוסף לכוון ימין. אסור להשתמש לאור נרות החנוכה, ולכן נוהגים להדליק נר נוסף הנקרא "שמש". ה"שמש" צריך להיות נבדל מהנרות, גבוה יותר או מרוחק משאר הנרות. יש להעמיד את החנוכיה במקום בולט לרבים - באופן זה יש פרסום הנס גדול יותר. ולכן כדאי להעמיד את החנוכיה ליד חלון הפונה אל הרחוב או בפתח הדלת. המדליק בפתח הבית, יניח את הנרות בצד שמאל, כדי שיהיה מוקף במצוות. (בצד ימין - המזוזה, בצד שמאל - נר חנוכה.) אם אין אפשרות לעשות זאת, מדליקים בתוך הבית, אבל לא במקום שרגילים להדליק את נרות השבת. זמן הדלקת נרות חנוכה - משקיעת החמה, ויש הנוהגים מצאת הכוכבים. יש להשתדל להדליק בזמן. אם אין הדבר אפשרי - אפשר להדליק כל הלילה בברכה, אם בני הבית ערים. אם כולם ישנים וגם אין כבר אנשים ברחובות, מדליקים בלי ברכה.שבת חנוכהבערב שבת חנוכה צריך להדליק את נרות החנוכה לפני הדלקת נרות השבת.נרות חנוכה של ערב שבת צריכים להיות יותר גדולים, כדי שידלקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. במוצאי שבת מדליקים נרות חנוכה אחרי ההבדלה. נוהגים להדליק נרות חנוכה בביהכנ"ס, משום פרסום הנס. בימי החול מדליקים לפני ערבית, במוצאי שבת מדליקים לפני הבדלה. כל הציבור וגם המדליק בבית הכנסת מדליקים ומברכים בביתם אחר כך. התפילות בחנוכהא. בתפילת שמונה עשרה, בברכת "מודים" לפני "ועל כולם" מוסיפים "על הניסים" שהיא תפילת הודיה. מי ששכח ונזכר רק לאחר דכבר סיים הברכה, יכול להוסיף לפני "יהיו לרצון". נוסח התוספת למנהג הספרדים: "נודה לך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו על הניסים.." וממשיך את הנוסח ששכח. למנהג האשכנזים: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות, כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו.."ב. בכל יום מימי חנוכה אומרים "הלל" שלם בלי דילוגים. ג. בברכת המזון בחנוכה מוסיפים "על הניסים" לפני "ועל הכל", כפי שמופיע בברכונים. מנהגי חנוכהא. מנהג להרבות קצת בסעודה, ולאכול מאכלים מטוגנים בשמן - לזכר הנס שנעשה בשמן, וכן לאכול מאכלי חלב, זכר לניסים נוספים שנעשו באותה תקופה ע"י חלב. (ולא פרטנום כאן מקוצר המקום.) ב. הנשים נהגו לא לעשות מלאכה בחצי שעה שהנרות דולקים.מצוה להניח את הנירות במקום גלוי באדן החלון או בפתח הדלת על מנת לפרסם את הנס הגדולמאמר זה בסדרת חגים של אתר ללמוד וללמדמאמרים נוספים: ראש השנה יום כיפור וסוכות | פסח | כשרות | |
האתר בשיתוף פורטל
ללמוד וללמד
קו פתוח ליעוץ הדרכה ומענה לשאלות 03 6145000 דואר אלקטרוני office@ll144.co.il קו ההלכה מענה לשאלות דחופות בהלכה 24 שעות עד כניסת שבת/חג 073 7246000 המידע באתר באדיבות חוברת קובץ הלכות של ארגון לב לאחים 
|
|||||||
| ישיבות לחוזרים בתשובה | צניעות| כשרות | שיערי תורה בוידיאו | חברותא | LL 144 מודיעין שיעורי תורה | תפילות וברכות | | ||||||||
