דיני שריפת חמץ

עשר מכות ירדו על המצרים ובסיומן נגאלו היהודים א. בבוקר שלפני ליל הסדר (י"ד בניסן) מותר לאכול חמץ אך ורק עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום (בשעות זמניות). בארץ ישראל זמן זה הוא בערך קרוב ל 10 בבוקר (לפי שעון קיץ). מידי שנה מפרסמים הרבנים את השעה המדוייקת, ויש לעקוב אחר הודעות אלו.

ב. מנקים היטב את הפה והשיניים לפני סוף זמן אכילת חמץ

ג. באותו בוקר צריך לשרוף את החמץ שנשאר. לאחר שהחמץ נשרף יש לומר את נוסח הביטול בארמית (כמובא בסידורים), או בעברית: "כל חמץ ושאור הנמצא ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא בערתיו, יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ." יש לכוון בלב למילים הנאמרות, ולבטל את החמץ בלב שלם. כדי שמצות שריפה תתקיים בחמץ החייב בביעור, צריך להמנע מלשפוך נפט ושאר דברים הפוסלים את החמץ מאכילה, על החמץ העומד לשריפה לפני שישרף,

ד. יש להשתדל שלא ישאר חמץ בפחי האשפה (גם פחי האשפה של הבית העומדים בחוץ) לאחר זמן שריפת חמץ. באם נמצא חמץ בפח צריך לבערו, או לשפוך לתוכו נפט או אקונומיקה או דבר אחר הפוסלו מאכילת כלב.

ה. לאחר סוף השעה החמישית החמץ נאסר גם בהנאה (מאותה שעה ואילך אסור לתת אותו לבעלי החיים שברשותינו, למכרו לגוי וכדו'). לכן צריך לשרוף את החמץ ולומר את נוסח הביטול לפני זמן זה. סוף זמן זה גם הוא מפורסם ע"י הרבנים מידי שנה.

עיריות ומועצות מקומיות מקצות מכולות מיוחדות בהן ניתן לשרוף חמץ . מומלץ לברר במוקד העירוני 106

הדפס העמוד

מאמר מס' 7
מאמר הבא: ליל הסדר
מאמר הקודם:מכירת חמץ לגוי

---