פוריה קורן זילבר על קנאה והבטיה השונים

הקנאה, היא מושג עתיק יומין, הקיים בכל התרבויות עוד מראשית ההסטוריה. זהו רגש קשה לעיכול, ולמרות היותו בסיסי וכלל אנושי- רוב האנשים מתקשים להודות בקיומו בינם לבין עצמם ועל אחת כמה וכמה בפרהסיה. הקושי, מסבירה פוריה קורן זילבר, נובע מעוצמתו של רגש זה וגם מחויית הרסנותו. האדם המקנא- מייחס "לאחר" תכונות או נכסים אשר להרגשתו הוא משולל מהם. יחוס זה יכול להיות מלווה ברצון להרוס את אותו זולת לו הוא מייחס את אותן תכונות נחשקות. הקנאה לרוב מלווה בתחושה של כאב, נחיתות וכעס.

את העדות לכך, שהקנאה היא רגש בסיסי ובראשיתי- ניתן למצוא כבר בספר בראשית בסיפור על קין והבל. קנאת קין בנבחרותו של הבל, מעבירה אותו על דעתו והוא רוצח את אחיו. הקנאה מופיעה גם בסיפורי אגדות. שלגיה, שסובלת מקנאתה הרצחנית של אמה החורגת, סינדרלה, שאחיותיה החורגות מתקנאות ומתעמרות בה תוך שהן מנסות "לגנוב" את בחיר לבה הנסיך. ברוב הסיפורים המתייחסים לקנאה-  האדם המקנא נענש על קנאתו  להראותנו שרגש זה אינו זוכה בלשון המעטה לאהדה, אלא לגינוי חריף. זאת אחת מן הסיבות שיהיה לנו קשה לדברר אותו ולהעלותו על פני השטח. סיבה נוספת נעוצה באמונה- שקנאה אכן יכולה להרוס ולראיה, הפחד מפני העין הרעה הגורם לנטיה להצניע או אף להכחיש השגים וכל זה מפני החשש שאלה יהרסו על ידי אותה ישות המכונה עין רעה, שהיא למעשה- הקנאה.

פרויד התיחס למושג הקנאה בהתייחסו להתפתחות המינית הנקבית. הוא טוען, כך מתארת פוריה קורן זילבר, שילדות מתקנאות באיבר המין הזכרי ורואות באמן את האחראית להעדרו של הפין. פרויד האמין, כי קנאת הפין חשובה מאד להתפתחות האופי ולעיצוב האישיות וכי ללא פתרונה היא עלולה להוביל לעכבה מינית או לנוירוזה.

אולי יעניין אותך:  יתרונות של קבלת טיפולי המסת שומן בקור במכון יופי מקצועי

כמובן שגישה זו זכתה להתנגדויות רבות במיוחד מן הכיוון הפמיניסטי.מרילין יאלום בספרה "ההסטוריה של השד" מפתחת תיזה בדבר "קנאת השד"  המיוחסת להתפתחות של הבן. זה נשמע בערך ככה: אמו של בן זכר היא מושא אהבתו ומהרגע שבו הוא מחובר אל שד אמו, אין הוא שבע ממנו. את אחיו הצעיר הוא יקבל כפולש ומסיג גבול ומכאן הרגשות הסותרים כלפי האם והאח היריב. כנער קטן- הוא מטפח את האשליה, שהשד יוחזר לו באחד הימים. בתת הכרתו הוא מאמין, שגם הוא, כמו אחיותיו, יפתח שדיים בבגרותו. בהיווכחו שהדבר לא קורה, הוא מרגיש, שנעשה לו עוול חמור ואינו סולח לאמו על שהעמידה אותו בעמדת נחיתות כזו. במשך חייו הוא מתאווה להתנקם בנשים על שיש להן משהו שאין לו. יאלום- מסבירה את התוקפנות שמגלים גברים מסוימים כלפי נשים- בקנאה נושנה זו.

תיזה זו, לידתה בתחושות של פגיעה וכעס המתעוררים למקרא תאורית המיניות הנשית של פרויד, אך מה שחשוב כאן- שאין כאן שלילה של הקנאה כרגש ראשוני, אלא היפוך כיוונה. לא עוד קנאת נשים בגברים אלא קנאת גברים בנשים, אך מן הקנאה לא הצליחו להשתחרר.

יותר מכל תאורטיקן אחר- היתה זו מלאני קליין, כך על פי פוריה קורן זילבר, שהקדישה חלק נכבד מהתיחסויותיה לקנאה. קליין טענה, שהקנאה היא מבנית, הנחה שגררה ויכוחים ואי הסכמות בין אנליטיקאים שונים. באחד ממאמריה היא מתארת את הקנאה כביטוי ישיר של דחפים הרסניים המופנים כנגד מקור החיים. היא מייחסת את הקנאה- לדחף המוות. האוביקט המקורי להתקפות אלה- היא האם, שהיא מקור ההזנה והסיפוק של הילד. בזמן ההריון- העובר מקבל אספקת תזונה בלתי מוגבלת ונטולת הפרעות דרך השיליה. לאחר הלידה- נושא התינוק בקרבו פנטזיה של הזנה ללא הפרעות או מגבלות ולכן עליו להתמודד עם התסכול הבלתי נמנע, כיון שהאם אינה זמינה תמיד ברגע שהוא זקוק לה לשם סיפוק רעבונו. או אז אליבא ד-קליין, האוביקט נתפס כמי שמסב סבל וכאב, מה שמעורר כלפיו עוינות. הקנאה מופנית כלפי אותו חלק באם הנתפס כאוביקט טוב ומזין ושבו תלוי התינוק לשם השרדותו. ניתן לראות שקליין מייחסת לתינוק עולם נפשי סוער כבר משחר לידתו. אולם גם אם לא נקבל הנחה זו- ניתן בהחלט להבין את הקנאה הבוגרת על רקע הסבריה. קנאה מופרזת משאירה את הפרט מרוקן ומשולל יכולת לחוות חויות טובות כמו גם הקנאה מחלישה את היכולת לאהוב ולהיות נאהב.

אולי יעניין אותך:  ניתוחי כתפיים – אל תסתבכו עם רופא לא מקצועי

בהתפתחות נורמטיבית- החויות המספקות החוזרות ונשנות שחווה התינוק- מפחיתים מעוצמתם של הרכיבים ההרסניים וטעוני החרדה. ההזדהות עם האוביקט הטוב מאפשרת לפרט לפתח נדיבות ואמון טבעיים הנטועים ברצון לחלוק עם הזולת את החויות הטובות שנפלו בחלקו. כמו כן הן מאפשרות לילד ואחר כך למבוגר לפתח סובלנות ונכונות למחול. בנסיבות אלה מחוזקות במידה ניכרת יכולות התיקון של הפרט וניתן לגייסן בקלות כאשר התסכול והקנאה מתגברים.

כמובן שיהיו תאורטיקנים שלא יקבלו את ההנחה שהקנאה הינה מולדת, הם ייחסו קנאה פתולוגית לטראומות פיזיות וריגשיות שארעו בתחילת או במהלך ההתפתחות. טראומות שבשל עוצמתן יש וגם הורחקו מן המודעות. משברים אלה גוררים זעם וחוסר אונים שעלולים להובין לאבדן החוייה הטובה ומכאן המתקפות על האוביקט יותר משנובעות מקנאה- מקורן בכשלונות סביבתיים מוקדמים וחמורים.

כך או כך- קנאה בעוצמה גבוהה- הינה מאמללת, מותירה את האדם בתחושה של חוסר ערך, גורמת סבל וכאב ובקיצוניותה, אינה מאפשרת יצירת קשרים של קרבה ואהבה ועל כן מומלץ במקרים אלה להעזר בטיפול פסיכולוגי, שיאפשר להתיר את כבלי הקנאה מן האדם הסובל, כך שיוכל להמשיך ולהתפתח ולהנות מקשרים מיטיבים.

You Might Also Like