לקט הלכות ומנהגי בר מצוה

זמן ה'בר מצוה'

  1. נער שמלאו לו שלש עשרה שנים שלמות לפי הלוח העברי, נעשה 'בר מצוה' דהיינו שמאותו היום הוא נכנס לכלל גדלות וחייב במצוות כמו כל אדם.
  2. את שלש עשרה שנים אלו סופרים מרגע הלידה, ואפילו נולד פג וכדו'.
  3. מיד כשיגיע ליל יום הולדתו(כשיחשיך)נעשה 'בר מצוה' ואינו צריך לחכות לשעה שנולד בה.

סעודת ה'בר מצוה'

חשוב מאוד לערוך את סעודת הבר מצוה "בו ביום" בדיוק ביום ההולדת ה-13 העברי , במידה ואין אפשרות לערוך את המסיבה הגדולה בתאריך הנ"ל חשוב לעשות סעודת מצוה קטנה בהששתתפות מניין.

  1. האב מחויב לעשות סעודה ביום שבנו נכנס לעול תורה ומצוות.
  2. נהגו ישראל שחתן ה'בר מצוה' דורש בסעודה זו, ואם אינו יכול ידרוש אביו או אחד מהמסובים.
  3. בחלק מקהילות ישראל נהגו להפסיק את החתן בשירים בתחילת הדרשה (והסיבה כי ישנם ילדים המתרגשים מאוד נלחצים ומתבלבלים, ולכן בקהילות מוסימת נוהגים שילדי הכיתה פותחים בשיר כעבור 2-3 משפטים מהדרשה)  .
  4. לכתחילה עדיף לערוך את הסעודה בזמנה, ואם אי אפשר לעשותה בזמנה או שחל יום הבר מצוה ביום שלא עושים בו סעודה (כמו יום כיפור), ניתן לעשות את הסעודה ביום אחר וכדי שתקרא 'סעודת מצוה' צריך שחתן ה'בר מצוה' ידרוש בה.
  5. מותר לערוך את סעודת ה'בר מצוה' בשבת ויום טוב (מלבד ראש השנה), אפי' שלא בזמנה.
  6. אם ה'בר מצוה' חלה ביום כפור או בתשעה באב, עורכים את הסעודה במוצאי הצום.
  7. ואם חל יום ה'בר מצוה באחד הצומות האחרים, אפשר לערוך את הסעודה בלילה שקודם הצום, ואז תקרא 'בזמנה' כיון שיום ה'בר מצוה' מתחיל מהלילה שלפניו.
  8. אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, מותר לאכול בסעודת 'בר מצוה' (שנערכת בזמנה)בשר ויין.
  9. במקרה שה'בר מצוה' נערכת ב'ספירת העמר', לא יעשו את סעודת ה'בר מצוה' בכלי זמר ובמחולות.
  10. בחלק מתפוצות ישראל נהגו לערוך את סעודת ה'בר מצוה' בנרות דלוקים כמו בסעודת נישואין.
אולי יעניין אותך:  ספירת העומר

מנהגים ליום הבר מצוה

  1. חתן ה'בר מצוה' והוריו צריכים ללבוש ביום זה בגדי שבת.
  2. טוב שחתן ה'בר מצוה' ילבש בגד חדש ויברך עליו ברכת "שהחיינו", ויכון לפטור את הכנסו לעול מצוות.
  3. מנהג ישראל ללכת ביום זה לרבנים שיברכו את חתן ה'בר מצוה', וכמו כן נוהגים ללכת ביום זה לכותל המערבי ולמקומות הקדושים.

עליה לתורה

  1. נער שנעשה 'בר מצוה' ביום שיש בו קריאת התורה (שני וחמישי, שבת ויום טוב, ראש חודש, תענית ציבור, וחול המועד)מחויב לעלות לתורה באותו יום  והוא קודם לכל המחויבים בעליה לתורה (חוץ מחתן ביום חופתו ששוה לו).
  2. אם לא עלה עד שבת יש לו חיוב לעלות לתורה, אבל מכיון שאינו דוחה אף חיוב עולה למפטיר.
  3. ומכיון שהוא נקרא 'גדול' יכול לעלות אף לאחת מהשבע עליות (אם אין 'חיוב' שקודם לו), ולקרוא את הפרשה.
  4. יש שנוהגים לכתחילה שלא יעלה לתורה עד השבת שלאחר ה'בר מצוה'.
  5. ורבים נוהגים שהבן עולה למפטיר בשבת שקודם ה'בר מצוה', וקורא את ההפטרה.
  6. אם השבת שקודם ה'בר מצוה' חלה בפרשת 'שקלים' 'פרה' 'החדש' (מהארבע פרשיות)או ביום טוב, הנער יכול לעלות למפטיר אלא שיקרא רק את ההפטרה ואת המפטיר יקרא גדול.
  7. ואם חל בפרשת 'זכור', יעלה לתורה בשבת שאחר ה'בר מצוה'.
  8. נהגו שגם האב עולה לתורה בשבת שעולה בנו, אף על פי שאינו מחויב.
  9. נער עיור יכול לעלות לתורה ולקרוא את ההפטרה מתוך נביא ב'כתב ברייל' (אבל לא בעל פה). ואת ה'מפטיר' יקרא אחֵר מהספר תורה.

    ברכת ברוך שפטרני

  1. כתוב במדרש שכשבנו של אדם מגיע לגיל שלש-עשרה, יברך האב 'ברוך שפטרני מעונשו שלזה' (או – של  זה).
  2. הטעם הפשוט לברכה זו הוא: שכיון שעד היום עונש עברות הבן היה על האב, מברך האב ברכת הודאה שכעת נפטר מהם. (ויש עוד טעם הפוך: שעד היום היה הבן נענש בעוונות האב ולכן היה עונש גם על האב שהבן נענש בגללו, וכיון שמעתה הבן לא נענש בעוון אביו מברך האב ברוך שפטרני מהעונש על עונשו של זה)
  3. נוהגים לומר ברכה זו בלא שם ה', ויש הנוהגים לאמרה בשם ומלכות.
  4. צריך לברך ברכה זו בפני עשרה שמתוכם שנים תלמידי חכמים-שלמדו הלכות, והמברך ונער ה'בר מצוה' בכלל העשרה.
  5. נהגו כיום לברך ברכה זו לאחר שהבן עולה לתורה בפעם הראשונה (או כשנגש לעמוד כשליח ציבור) מאז ה'בר מצוה', ואם מברך לאחר שעלה בנו לתורה צריך שיעמוד על יד הבימה בשעת הברכות (שמברך הבן)והקריאה (יש שנהגו לברך ברכה זו בסעודם ה'בר מצוה).
  6. אין לאחר ברכה זו יותר משלשה ימים לאחר ה'בר מצוה.
אולי יעניין אותך:  ספירת העומר

הנחת תפילין

  1. חובה על האב לקנות לבנו תפילין מעת שמתחייב להניחם.
  2. נחלקו הפוסקים אם צריך להתחיל להניחם מגיל 'בר מצוה' או קודם לכן, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
  3. כשמתחיל להניחן נהוג שאביו או רבו עוזר לו להניחן (וטוב שאביו ישגיח עליו עד שידע להניחם כראוי).
  4. אם מתחיל להניח תפילין ביום ה'בר מצוה', טוב שיברך לפני הנחתן ברכת "שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש.

יום הולדת בתאריכים מיוחדים

  1. הנולד בל' חשון (לדוגמא, ואותו דין יהיה גם בחדשים אחרים), ובשנה שנעשה בה 'בר מצוה' יש בחודש חשון רק עשרים ותשעה ימים, נעשה 'בר מצוה' בא' כסלו (ראש חודש).
  2. הנולד בא' כסלו (לדוגמא, ואותו דין יהיה גם בחדשים אחרים)בשנה שהיה בה עשרים ותשעה ימים בחודש חשון, ובשנה שנעשה בה 'בר מצוה' יש בחודש חשון שלושים ימים נעשה 'בר מצוה' בל' חשון (א' דראש חודש).
  3. אם נולד באדר בשנה פשוטה (שיש בה רק אדר אחד), ונעשה 'בר מצוה' בשנה מעוברת (שיש בה שני אדרים), נעשה 'בר מצוה' באדר השני.
  4. אם נולד בשנה מעוברת ונעשה בר מצוה בשנה מעוברת, פשוט שנעשה 'בר מצוה' באדר שנולד בו. וכן אם נולד בשנה מעוברת ונעשה 'בר מצוה' בשנה פשוטה, נעשה 'בר מצוה' בחודש אדר הרגיל.
  5. אם נולד בשנה מעוברת בל' אדר א' (א' דראש חודש אדר ב'), ונעשה בר מצוה בשנה פשוטה (שאין בה ל' אדר), נעשה בר מצוה כבר בל' שבט (שהוא א' דראש חודש אדר).

מחפשים מקום איכותי במרכז הארץ לחגיגת בר או בת מצווה? נסו את מועדון סקופסטאר – מועדון לבת מצווה בראשון לציון.

You Might Also Like