ספירת העומר

במוצאי יום טוב ראשון של פסח מתחילים לספור את 'ספירת העומר' במשך ארבעים ותשעה ימים עד לערב חג השבועות, בימים אלו מתכוננים ומצפים ליום קבלת התורה. אך למרות הצפיה הדרוכה ליום החגיגי, נוהגים גם מנהגי אבלות זכר לתלמידי רבי עקביא שנפטרו בתקופה זו משום שלא נהגו כבוד אחד בשני.

מצוות 'ספירת העומר'

במוצאי יום טוב ראשון של פסח מתחילים לספור את 'ספירת העומר'  במשך ארבעים ותשעה ימים עד לערב חג השבועות. ובזמן שהיה בית המקדש קיים הייתה זו מצווה מן התורה. וטעם המצווה הוא: שכיון שכל קיום העולם הוא בגלל התורה, הוציא הקב"ה את עם ישראל מעבדות מצרים כדי שיקבלו את התורה בהר סיני. וכדי להראות שזה עיקר הגאולה ציותה התורה שנתחיל לספור מיד לאחר יום היציאה ממצרים את הימים לקבלת התורה. ומה שסופרים את הימים שעברו, ולא כמו מי שנאמר לו שיקבל ביום מסוים מתנה, שסופר כמה ימים נותרו עד לקבלת המתנה. אפשר לדמות את 'ספירת העומר' למי שהובטח לו שאם יצליח לאסוף חמישים חפצים יקבל סכום גדול של כסף, שסופר כל יום 'הצלחתי כבר לאסוף עשרים חפצים' וכדומה. כך גם 'ספירת העומר' סופרים את המדרגות הרוחניות שעלינו כבר בדרך לקבלת התורה. וספירה זו נקראת 'ספירת העומר', על שם 'קרבן העומר' שהוקרב ביום תחילת הספירה – מוצאי יום טוב הראשון של פסח. וגם לאחר שחרב בית המקדש ובטל קרבן העומר תקנו לספור את 'ספירת העומר' זכר לזמן בית המקדש.

מתי סופרים ספירת העומר

  1. מהשקיעה אסור להתחיל לעסוק במלאכה, או להתחיל בסעודת לחם או עוגות יותר מכביצה (או לשתות כוס יין או משקאות משכרים). וטעימה בלבד מותרת.
  2. לפני השקיעה מותר להתחיל לעסוק במלאכה ולאכול ואף כששקעה השמש יכול להמשיך, אלא כיון שספירת העומר הינה דבר קצר שאין בו טורח פוסק באמצע האוכל וסופר.
  3. אם רוצה להתחיל לאכול אחר השקיעה צריך למנות אדם שיזכיר לו לאחר האכילה לספור, ולאחר שהגיע צאת הכוכבים שהוא זמן הספירה לא יעזור גם מינוי שומר אלא אם נמצא במקום שבו יש מנין קבוע לתפילה שודאי שיזכור לספור.
  4. ראוי להתפלל תפילת ערבים מוקדם כדי שיספור ספירת העומר בתחילת הלילה, ואם מתפלל בציבור בשעה קבועה אין צריך להקדים ולספור ביחידות.
  5. המתפלל תפילת ערבית ביחידות צריך לעשות לעצמו סימן שלא ישכח לספור.
  6. לא יספור קודם סוף זמן בין השמשות (כחצי שעה אחר השקיעה) ואם ספר קודם סוף זמן בין השמשות יחזור ויספור.
  7. לכתחילה אין להתפלל בימי ספירת העומר תפילת ערבית לפני השקיעה, כדי שלא יספרו קודם הזמן.

מי חייב בספירת העומר

  1. נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, ואף אם רוצות לספור יספרו בלא ברכה.
  2. אשה שיודעת בעצמה שלא תשכח לספור בכל לילה יכולה למנהג האשכנזים לספור בברכה, ותעשה בביתה סימנים שיזכירו לה לספור.
  3. מחנכים את הקטנים לספור בברכה, ואם שכחו יום אחד לספר ימשיכו לספור בלי ברכה כגדול.
  4. מצוות ספירת העומר מוטלת על כל אחד לספור בעצמו, ולא יצא בשמיעה מחברו אלא בשעת הדחק.
  5. בברכת הספירה יכול לכתחילה לצאת מחברו, ונהגו שכל אחד מברך לעצמו.
אולי יעניין אותך:  לקט הלכות ומנהגי בר מצוה

נוסח וברכת ספירת העומר

  1. יש נוהגים לומר קודם הספירה "לשם יחוד".
  2. צריך לעמוד בשעת הברכה והספירה ולא לשבת או להשען, ואם ספר כשהוא יושב יצא.
  3. יש לדעת קודם הברכה את הספירה של אותו היום.
  4. אין להפסיק בין הברכה לספירה אפילו לענות 'אמן יהא שמיה רבא' וקדושה, ואם הפסיק אפילו במילה אחת חוזר ומברך.
  5. אם ענה על ברכת ספירת העומר של אדם אחר 'אמן' לא נחשב להפסק כיון שהוא מאותו ענין, ואם יוצא ממנו ידי חובה חייב לענות אמן.
  6. וכן אם דיבר אחר הברכה לצורך הספירה אינו צריך לברך שוב.
  7. אסור להפסיק בשהיה מרובה בין הברכה לספירה, ואם שהה אינו צריך לברך שוב.
  8. יש נוהגים לומר 'היום… לעומר' ויש נוהגים לומר 'בעומר', וגם אם לא אמר כלל מילה זו יצא.
  9. צריך לספור בלשון זכר (אחד, שני), וכן צריך להקדים מנין המועט (אחד ועשרים), ודברים אלו הם לצחות הלשון ולא מעכבים.
  10. ספר את הימים בלי השבועות יחזור ויספור בלא ברכה, וגם אם לא חזר יכול למחרת להמשיך ולספור עם ברכה.
  11. אם ספר למנין השבועות אם מוזכר בו מנין ימים כמו 'היום שבוע אחד ויום אחד' יצא, אבל אם לא מוזכרים בו ימים לא יצא.
  12. ספר בראשי תבות כמו 'היום ל"ג בעומר' יחזור ויספור בלי ברכה.
  13. אם אמר 'היום ארבעים יום פחות אחד' וכדומה, יצא.
  14. ספר בהרהור לא יצא ויספור שוב עם ברכה, ואם כתב את מספר היום כדי לצאת ידי וחובה יחזור ויספור בפה בלי ברכה.
  15. טעה וספר ספירה שאינה נכונה יברך ויספור שוב, ואם תיקן מיד (תוך כדי דיבור)את המספר אפילו בלי לומר שוב 'היום' יצא.
  16. גם אם היה בדעתו לספור כדין ואחר הברכה התבלבל יחזור ויספור בברכה, ואם ספר כדין ובטעות תיקן את עצמו לאחר הברכה לספירה אחרת יצא.
  17. במקרה שבירך על דעת לספור ספירה שונה ושמע מאחר ונזכר וספר את הספירה הנכונה יצא.
  18. אם שכח לספור באחד הימים או שספר ספירה שאיננה נכונה, חייב להמשיך ולספור ספירת העומר אך איננו יכול לברך וראוי שישמע את הברכה בכל יום מהחזן.
  19. אם מספק אם ספר בלילה הקודם יכול להמשיך ולספור בברכה.
  20. שכח לספור בלילה יספור ביום שלאחריו בלא ברכה, ובלילות הבאים ימשיך לספור בברכה.
  21. גם אם נזכר לאחר השקיעה שלא ספר אתמול, יכול לספור כל זמן שלא עברו שלש עשרה וחצי דקות מהשקיעה, ואף אם קיבל על עצמו שבת, ובלילות הבאים יספור בברכה.
  22. אם שואל אותו אדם לאחר השקיעה מה סופרים היום יאמר לו 'אתמול ספרו כך', שאם יאמר לו את המספר של היום (אפילו בשפה אחרת)לא יוכל לספור שוב בברכה באותו הלילה.
  23. אם לא אמר לו 'היום' אלא רק ענה 'שלשה' וכדומה, או שאמר לו רק את מספר הימים לאחר שהתחילו כבר למנות שבועות, או שלא התכוון לצאת בספירה זו, יכול לספור שוב בברכה.
  24. לכתחילה אין לענות ככל המקרים שנכתבו בסעיף הקודם, ולכן צריך להזהר שלא לומר בליל 'ל"ג בעומר' קודם שספר 'היום ל"ג בעומר'.
  25. גם מי שיודע שבאחד מימי ספירת העומר לא יוכל לספור (שיעבור ניתוח וכדומה), יכול לספור בימים הקודמים בברכה.
אולי יעניין אותך:  לקט הלכות ומנהגי בר מצוה

מנהגים ימי ספירת העומר

בימים שבין פסח לשבועות מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא ולכן נוהגים חלק מדיני האבלות, שאין נושאים נשים ואין מסתפרים ואין עושים ריקודים ומחולות. ובגמרא כתוב שתלמידי רבי עקיבא מתו בגלל שלא נהגו כבוד אחד בחברו, ולכן אנחנו עושים לזה זכר כדי שאנחנו נזכור להתנהג באהבה ואחווה.

  1. נחלקו הפוסקים באלו ימים נוהגות הלכות אלו:
  2. דעת מרן בעל ה'שולחן ערוך' שתלמידי רבי עקיבא מתו בל"ד הימים הראשונים של ספירת העומר, וכיון שמקצת היום ככולו החל מבוקר יום ל"ד מותרים בתספורת ונישואין וכן נוהגים הספרדים.
  3. דעת הרמ"א שתלמידי רבי עקיבא מתו בל"ג הימים הראשונים של ספירת העומר, ולכן מותר להסתפר מבוקר 'ל"ג בעומר'.
  4. שיטה שלישית היא שתלמידי רבי עקיבא מתו בשלושים ושלשה הימים שאומרים בהם תחנון בין פסח לשבועות, וכיון שבחודש ניסן אין אומרים תחנון מתחילים לנהוג אבלות מראש חודש אייר במשך שלושים ושלש ימים עד שלשת ימי הגבלה (שקודם חג השבועות מג' סיון, ויש נוהגים מאחר ראש חודש אייר עד ערב חג השבועות), וגם לשיטה זו בחרו שהיום שבו נאמר מקצת היום ככולו יהיה ל"ג בעומר בגלל שהוא יום ההילולא של רשב"י.
  5. יש אומרים שלא להסתפר בכל ספירת העומר גם לאחר ל"ג בעומר מפני מסעי הצלב שהתרחשו בימים אלו, וכן הוא מנהג האריז"ל שאין להסתפר בכל ימי הספירה אפי' לכבוד ברית.
  6. מנהג האשכנזים בארץ ישראל הוא שלא לערוך נישואין ולהסתפר מפסח עד אחר ראש חודש סיון או עד שלושת ימי הגבלה או עד ערב חג השבועות, מלבד ביום ל"ג בעומר.
  7. רבים מהנוהגים להסתפר מל"ג/ל"ד בעומר והלאה אינם עורכים נישואין בימים אלו
  8. כל אחד חייב לנהוג כמנהג אבותיו ואינו יכול לשנות, ואם אינו ידוע לו יבחר לעצמו מנהג שינהג בו כל השנים.
  9. גם הנוהג שלא לערוך נישואין לאחר ל"ג בעומר יכול להשתתף בסעודת נישואין של מי שנוהג להתיר בימים אלו ולרקוד ולשמוע תזמורת וכדומה, כיון שהחתן עושה בהיתר.
  10. חתן וכלה שיש להם מנהגים שונים הכלה נוהגת כמנהג החתן ואינה צריכה התרת נדרים.
  11. מותר לעשות סעודת מצווה כמו בר מצוה, ארוסין, סיום, בימי ספירת העומר אך בלי ריקודים וכלי שיר (אפילו טייפ)אלא שירה בפה בלבד, ויש מתירים בסעודת בר מצוה לנגן בכלי שיר ולרקוד למי שדרכו בכך (וכן נוהגים לרקוד בסעודת ארוסין).
  12. איסור תספורת בימים אלו הוא בין בשערות הראש (אפילו נשים)ובין בשערות הזקן,
  13. מותר לקצץ את שפמו אם מפריע לו לאכול, וכן מותר לסרק את שערו ולגזוז את צפרניו בימי הספירה.
  14. אין מספרים את הקטן אפילו שלא הגיע לגיל חינוך, ואם יש לו פצעים וכדומה מותר.
  15. מותר לאבי הבן הסנדק והמוהל להסתפר לצורך הברית אפילו יום קודם (לקראת הערב וביום שישי מותר גם בבוקר).
  16. שאר המתכבדים בברית אסורים להסתפר וכן אין להסתפר לכבוד בר מצוה או ארוסין וכדומה.
  17. חתן בימי ה'שבע ברכות' (אם התחתן בל"ג בעומר)מותר להתגלח כל יום שזה יום טוב שלו.
  18. אם חל ראש חודש אייר בשבת מותר להסתפר (ולהתחתן)בערב שבת (שהוא היום הראשון של ראש חודש)לכל השיטות (מלבד לנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא לסתפר בראש חודש).
  19. אין לעשות ריקודים ומחולות בימים אלו, וכן אסור לשמוע כלי זמר אפילו בטייפ וכדומה.
  20. מותר לנגן בכלי שיר ולרקוד בהכנסת ספר תורה.
  21. מותר ללמוד נגינה בספירת העומר, אמנם אם יודע כבר לנגן טוב ומנגן שירים גמורים אסור.
  22. מותר לנגן בגני ילדים, ובמסיבה שההורים נמצאים אסור.
  23. מותר לשמוע שירים במרכזיה טלפונית וכדומה, כיון שלא מתכוון לשמוע להנאתו.
  24. מותר לשמוע כלי שיר ימי חול המועד פסח.
  25. יש מקפידים שלא לברך "שהחיינו" בימי הספירה, ולכתחילה אם קנה בגד חדש או שיש לו פרי חדש יברך "שהחיינו" בשבת.
  26. מותר להכנס לדירה חדשה ולברך "שהחיינו" (או "הטוב והמטיב")בספירת העומר, וכן מותר לצבוע ולשפץ בספירת העומר.
  27. מותר להתרחץ בים ובברכה בספירת העומר, ולא ילך למקומות מסוכנים בימים אלו.
אולי יעניין אותך:  לקט הלכות ומנהגי בר מצוה

ל"ג בעומר

היום השלושלים ושלוש לספירת העומר (י"ח אייר ) הוא יום ל"ג בעומר בתאריך זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי אור גדול התפשט בעולם והוספקה המגיפה הנוראית בה נפטרו תלמידי רבי עקיבא. יום זה הוא יום שמחה מותר לשמוע ומוזיקה לערוך חתונות. וכו'.

  1. למנהג האשכנזים מותר להסתפר ולערוך נישואין ביום ל"ג בעומר מהבוקר.
  2. במקום צורך גדול מותר להסתפר גם בליל ל"ג בעומר, וכן אם חל ל"ג בעומר בערב שבת מותר להסתפר בליל שישי.
  3. הקובעים סעודת נישואין ליום ל"ג בעומר יקפידו שהחופה תערך קודם השקיעה, ולאחר שהתחילו בהיתר מותרים להמשיך בסעודת הנישואין בריקודים וכלי זמר גם בלילה.
  4. במקום הצורך (כגון שחל ביום שישי)מותר לעשות חתונה בליל ל"ג בעומר אחר צאת הכוכבים, ומותרים להסתפר לכבוד הנישואין כבר מיום ל"ב.
  5. גם המקפידים שלא לברך "שהחיינו" בימי הספירה בל"ג בעומר מברכים.
  6. אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון מותר להסתפר כבר מערב שבת, ואם לא הסתפר קודם השבת לא יסתפר במוצאי השבת.
  1. מרבים בשמחה ביום ל"ג בעומר כיון שתלמידי רבי עקיבא פסקו בו מלמות ובגלל הילולא דרבי שמעון בר יוחאי.
You Might Also Like